ההיסטוריה של ה-MMA

אומנויות לחימה מעורבות הוא ספורט חדש יחסית. זה נולד משני דיסציפלינות של לחימה, ג'יו-ג'יטסו ברזילאי והיאבקות הוצגו לקהל ב-UFC. ה-UFC הפך מאז לאחד מארגוני הספורט הגדולים בעולם, עם יותר מ-265 מיליון רכישות בתשלום לפי צפייה וכמעט מיליארד דולר בסך ההכנסות.

אומנויות לחימה מעורבות התחילו כדרך של לוחמים להתחרות ללא חוקים. לא היו דרגות משקל, לא סבבים וללא מגבלות זמן. למעשה, אפילו לא היו כפפות או מחצלות! הכלל היחיד: אסור לנשוך או לנקר עיניים.

כעת, כשה-MMA גדל כל כך, הוא יצר את מערכת הכללים והתקנות שלו. זה עדיין ספורט חדש למדי שמשתנה עם כל שנה שעוברת, אבל הנה כמה עובדות מ-25 השנים האחרונות של MMA כדי לעזור לך להבין איך זה התפתח עם הזמן.

הולדת ה-UFC

אומנויות לחימה מעורבות הפכו לספורט לראשונה בשנת 1993 עם הקמת ה-UFC. ה-UFC נקרא במקור "אליפות הלחימה האולטימטיבית" וכיום הוא אחד מארגוני הספורט הגדולים בעולם.

בתחילה, לא היו דרגות משקל, סבבים או מגבלות זמן. למעשה, אפילו לא היו כפפות או מחצלות! הכלל היחיד: אסור לנשוך או לנקר עיניים.

היו יותר מ-265 מיליון קניות בתשלום לפי צפייה וכמעט מיליארד דולר בסך ההכנסות.

מהו אמן לחימה מעורב?

אמן לחימה מעורב (MMA) הוא אדם שמתחרה בתחרות אומנויות לחימה מעורבות. לאמני לחימה מעורבים יש סגנונות לחימה שונים, כולל אגרוף, ג'יו-ג'יטסו ברזילאי, היאבקות, מואי תאי ואחרים.

האבולוציה של לחימה קרקעית

האבולוציה של לחימה קרקעית היא אחד הדברים המעניינים ביותר שקרו ב-MMA.

בימים הראשונים הורשו ללוחמים לעשות כמעט כל דבר כשהם על המזרן. לא הוענקו נקודות בשטח, וזה היה חוקי לתקוף את הראש במכות או במרפקים. רק לאחר שנים החלו הלוחמים ללמוד כיצד להתגונן מפני תקיפות כשהם על הקרקע.

כיום, ישנן טכניקות גראפלינג רבות שפותחו ולוחמים מבלים זמן לא מבוטל בלימוד כיצד להילחם מהגב, על הרגליים, או תוך כדי הפיכת אחד את השני לבייגלה.

חוקים מחמירים יותר לשביתה

אירוע ה-UFC הראשון ב-1993 אפשר ללוחמים רק להכות, לבעוט ולהפיל את יריביהם.

רק בסוף שנות התשעים התקיפה הוגבלה לראש ולגוף.

כעת, יש עוד כמה הגבלות: לוחמים לא יכולים לפגוע בחלק האחורי של הראש או עמוד השדרה, המפשעה, הכליות או הברכיים.

לוחמים חייבים גם ללבוש כפפות ולהילחם על מחצלת.

בנוסף, סיבובים הוצגו בשנת 1998. כעת לוחמים צריכים להילחם רק בשלושה סיבובים של חמש דקות עם הפסקה של 30 שניות בין כל סיבוב.

MMA לנשים הופך לספורט אולימפי

קידום ה-MMA הנשי בלבד, Invicta FC, הושק בשנת 2012. הוא הוקם על ידי שאנון קנאפ ומרכזו בקנזס סיטי.

יש כרגע כ-20 לוחמות UFC, אבל ה-MMA עדיין נשלטת על ידי גברים. בשנת 2016, הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) הסכים להפוך את ה-MMA לנשים לספורט אולימפי במשחקים של 2020.

אגרוף נשים נוסף גם לתוכנית האולימפיאדה 2020. עד אז, זה יהיה ספורט הדגמה במשחקים 2016 בריו דה ז'נרו, ברזיל.

נשים לוחמות נלחמות למען שוויון

ב-1993, רק ל-21% ממשקי הבית האמריקאיים הייתה טלוויזיה. ה-UFC עדיין היה חדש וה-MMA נתפס כאכזרי ואלים.

הלוחמת הראשונה הופיעה ב-1997 כאשר ג'ולי קדי הפסידה לליסה קינג ב-TKO בסיבוב השני. ההערכה היא שיש למעלה מ-500-800 לוחמות מקצועיות מרחבי העולם.

ב-2018, ה-UFC נרכש תמורת 4 מיליארד דולר על ידי ענקית הבידור WME-IMG, המחזיקה גם בבעלותה של Professional Bull Riders (PBR) ואיגוד הגולף המקצועי של אמריקה (PGA). לוחמות כמו רונדה רוסי היו בחזית ה-MMA מאז הקמתה. בשנת 2015, ראוזי הפכה לאלופה הראשונה שכותרתה כרטיס קרב של UFC כאשר נלחמה בהולי הולם ב-UFC 193.

הקרב בין ראוזי להולם הוא אחד האירועים הנצפים ביותר בתולדות ה-UFC עם 1.1 מיליון קניות ב-PPV תוך הפקת הכנסות של למעלה מ-10 מיליון דולר בתשלום לפי צפייה.

חגורות כותרת הופכות חשובות יותר מאי פעם

אחד השינויים המשמעותיים ביותר ב-MMA בעשור האחרון הוא שחגורות הכותרות הפכו חשובות יותר מאי פעם. למעשה, יש כעת תשעה תארים עולמיים גדולים המוצעים ברמת התחרות העליונה - הבדל בולט מהימים הראשונים שבהם חגורות חולקו בגחמה.

ה-UFC הציג את החגורה הראשונה שלהם ב-1997, ומיד אחריה הגיע התואר הראשון של World Extreme Cagefighting (WEC). רק ב-2001 ה-WEC וה-UFC התמזגו יחד כדי ליצור ארגון אחד.

מאז, נוצרו דרגות משקל חדשות רבות ונוצרה מערכת ארגונית שלמה כדי לבסס לגיטימציה ולהבטיח שכולם ידורגו על סמך מיומנות ולא על פי פופולריות או זכיות קודמות.