ההיסטוריה של הטניס

התחלות מוקדמות של הטניס

החוקים היו דומים מאוד למה שאנו מכנים היום טניס: ההגשה מתחלפת מצד אחד לצד השני, ונקודות נלקחות ברגע שזריקה לא חוזרת נוגעת בקרקע בתוך המגרש של היריב. התיאור הכתוב הראשון של משחק מסוג זה מתוארך לצרפת של המאה ה-12, שם יש תיעוד של אנשים ששיחקו ב"ז'ו דה פאום" עם כדור העשוי מעור בעלי חיים ממולא בבד.

למשחק הזה היו הרבה וריאציות שונות, אבל הגרסה הפופולרית ביותר הייתה כאשר שני שחקנים היו מכים את הכדור קדימה ואחורה זה לזה עם כפות הידיים שלהם על מגרש שאורכו כ-29 רגל על 17 רגל רוחב. החוקים היו דומים מאוד למה שאנו מכנים כיום טניס: ההגשה מתחלפת מצד אחד לצד השני, ונקודות מתקבלות ברגע שזריקה שלא הוחזרה נוגעת בקרקע בתוך המגרש של היריב שלך.

הסיור הגדול

ה-Grand Tour היה תופעה חברתית ותרבותית באירופה מהמאה ה-18. האליטה של החברה, האצולה והאצולה מכל רחבי אירופה, נסעו לערים מרכזיות, במיוחד לפריז ורומא, כדי להשתתף באופנה, סגנונות, אמנות, תיאטרון, מוזיקה ואדריכלות העדכניים ביותר.

מחלוקות מרכזיות במשחק

היו הרבה מחלוקות במשחק הטניס. מחלוקת אחת כזו היא המצאת שובר השוויון על ידי ג'ימי ואן אלן בשנת 1971. שובר השוויון נוצר בתגובה לגמר שנוי במחלוקת בווימבלדון באותה שנה, שבו לאחר כמעט חמש שעות, ג'ון ניוקומב ניצח את קן רוזוול 63 משחקים ל-60 משחקים. המשחק של חמש שעות היה כל כך ארוך עד שהוא שודר בטלוויזיה בשני חלקים, עם הפסקת פרסומות ביניהם.

התוצאה של המשחק הזה הובילה לכך שאנשים רבים מתחו ביקורת על הספורט וקראו לפתרון כדי למנוע מהמשחקים להיות ארוכים כל כך. לאחר מכן, ג'ימי ואן אלן המשיך ויצר את "משחק הטניס הראשון המוות הפתאומי" כדרך לסיים משחקים מהר יותר מבעבר: אם אדם אחד ניצח בשישה משחקים ויריבו ניצח בחמישה, אז הוא מנצח; אם לשני השחקנים יש שש נקודות בו זמנית אך שונים במשחקים ששיחקו, אז מי שקולע שבע נקודות ראשון מנצח; אם לשני השחקנים יש 12 נקודות בו זמנית אך שונים במשחקים ששיחקו אז מי שקולע 13 נקודות ראשון מנצח.

השיטה החדשה הזו התגלתה כשנויה במחלוקת מיד כאשר בילי ג'ין קינג התמודדה עם בובי ריגס ב-1973 תמורת 100,000 דולר. הם שיחקו ללא חוקים מוגדרים והסכימו שהם ישחקו עד ששחקן אחד יגיע לארבעה משחקים יותר מהשחקן השני.

כלל אחד שנותר שנוי במחלוקת הוא לאפשר לשחקנים שאינם על המגרש לתקשר עם בן/בת הזוג שלהם בזמן שהם על המגרש באמצעות רעשים או סימנים מלאכותיים כמו הקשה על חוטי המחבט שלהם או ניפוח האף. הראשי

זכויות נשים לשחק

נשים לא הורשו לשחק בשלב זה. בשנות ה-1800 נשים החלו לדרוש את הזכות לשחק ואף הקימו מועדונים משלהן. בסופו של דבר, טניס נשים גדל בפופולריות, אך הוא עדיין נחשב למשחק "נשי". רק בשנות ה-1900 התקיימה כל צורה של תחרות נשית מקצועית.

תחרות ועתידה

העתיד של הטניס נראה מבטיח בגלל הפופולריות שלו. הוא משוחק כל הזמן במקומות כמו בתי ספר ומועדונים ברחבי העולם, אז תמיד יהיו אנשים שירצו לשחק. ועם טכנולוגיה חדשה כמו אוזניות מציאות מדומה, אנשים יכולים להתעמק עוד יותר בספורט הזה, מה שרק יהפוך אותו לפופולרי יותר (ורווחי).

סיכום

הטניס התחיל בצרפת כשלוחה של משחק בשם jeu de paume, שמתורגם ל"משחק כף היד", והוא שוחק בתוך הבית עם כדור עשוי בד או עור של בעלי חיים. המשחק התנהל על מגרש קשיח שנקלף במקור מהאדמה. עם התפתחותו, המשחק הועבר לחוץ והפך למשחק כדור חיצוני ששוחק על מגרש פתוח. המשחק הוצג לאנגליה בשנת 1873, אך הוא המריא רק בשנת 1877 כאשר מייג'ור וולטר וינגפילד בנה מגרש בפארק בלונדון. זה הזמן שבו הטניס החל להשתנות עם תחילתו של טניס הדשא והמחבטים שונו מעץ למינציה להיות עשויים מחוט מכוסה בשכבה דקה של גומי.

מסקנה: הטניס עשה כברת דרך ועברו שינויים רבים במהלך השנים, אבל דבר אחד נשאר קבוע: האהבה לספורט הנהדר הזה והרצון לנצח!